ל' הגיעה אליי במטרה לשנות כיוון תעסוקתי מהקצה אל הקצה. וליתר דיוק – במטרה לשנות כיוון ולהיות בטוחה ושלמה בשינוי הזה. היא מנהלת קריירה מצליחה בעולם הטיפולי  ב-15 שנה האחרונות וכבר תקופה מאוד ארוכה יודעת שזה לא המקום שרוצה לצמוח בו יותר אבל לא ממש יודעת מה הייתה רוצה לעשות במקום.

 

אל אחת מפגישותינו המתקדמות היא הגיעה וסיפרה בגאווה שבשבת האחרונה "הצליחה"  להיות זו שקובעת ומארגנת את הלו"ז המשפחתי - " ארגנתי לנו מפגש עם חברים והצגה. היה מעולה! אני לא זוכרת את הפעם האחרונה שנהניתי כך".

שאלתי מה בד"כ קורה בשבתות המשפחתיות שלהם, היא ענתה שהיא ובעלה מאוד  שונים זה מזו בהעדפות שלהם ובד"כ הוא יותר דומיננטי והיא יותר זורמת.

ומה השתנה הפעם? שאלתי

"השיחה שלנו בשבוע שעבר על  יכולת הבחירה ועל מה שיכול לאפשר לי לבחור...  פתאום הבנתי שזה יותר  אצלי ממה שחשבתי"

לפעמים מספיק לראות או להבין משהו כדי ליצור שינוי. כמו מה שקרה לל' בשבת. עצם ההכרה בכך שהיא זו שיכולה לבחור מה יעשו בשבת הספיקה בשביל שתשנה את התנהגותה ותיזום פעילות מהנה גם עבורה. אולם,  מודעות בלבד לא  תמיד מספיקה, אחרת שינויים היו נעשים הרבה יותר בקלות.

שון אקור כתב בספרו  'יתרון האושר' שהיגיון בריא אינו בהכרח התנהגות בריאה או במילים אחרות: "אינפורמציה היא לא טרנספורמציה".  כלומר, לא מספיק שאנחנו יודעים מה טוב וכדאי עבורנו ע"מ לייצר את השינוי הזה בהתנהגותנו.

הניסיון מלמד אותנו שהרגלים טובים קשים לשימור (זו הסיבה שכ"כ הרבה הליכונים הפכו עם הזמן למתלי בגדים..).

אך אם המוח שלנו מסוגל להשתנות מדוע שינוי ההתנהגות קשה כ"כ?

במאה ה- 19 חוקר בשם וויליאם ג'יימס טען שבני האדם הם "מארזי הרגלים". דוגמאות לכך אפשר לראות ביומיום שלנו – צחצוח שיניים בבוקר, סירוק שיער, לבישת בגדים וכד'. אנחנו לא שואלים את עצמנו בכל בוקר האם לצחצח שיניים או להתלבש. אנחנו פשוט עושים זאת מתוך הרגל. המסקנה של ג'יימס הייתה שלאור נטייתנו הטבעית להרגלים ייתכן שהמפתח ליצירת שינוי חיובי הוא בהפיכת כל פעולה רצויה להרגל.

אחת מהדרכים היותר מוכרות לכך היא תרגול. ככל שנתרגל את אותה פעולה יותר, כך היא תהפוך לאוטומטית ותהיה מעין טבע שני שלנו. ידוע גם שלמוח לוקח 21 יום של תרגול התנהגות  חדשה על מנת שתהפוך להרגל.

כך גם אצל ל' – שינוי דורש תרגול . לכן, כאשר מתאמנת מגיעה אליי עם רצון לשינוי ספציפי, לא בהכרח נתחיל בו. נתחיל בלהבין מה הוא שינוי עבורה, איפה מוקדי הקושי שלה מול שינויים ורק אז נתחיל לתרגל שינויים "קטנים" בחיי היומיום.

למה בעצם? מכיוון שדרך התרגול אנחנו למדים הכי טוב איפה אנחנו מעכבים את עצמנו והוא יאפשר לנו לגשת טוב יותר לתהליכי שינוי מהותיים יותר בחיינו.